Vayedaber

דְּמֵאַסְפּוֹרַק: בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִין, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. מַאי טַעְמֵיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי? אָמַר קְרָא: ''גַּם שְׁנֵיהֶם'' – לְרַבּוֹת שִׁינּוּיֵיהֶם. וּבֵית הִלֵּל – אָמַר קְרָא: ''הֵם'' – וְלֹא שִׁינּוּיֵיהֶם.

Traduction

of Asporak: Beit Shammai prohibit sacrificing these items and Beit Hillel permit doing so. The Gemara clarifies: What is the reason of Beit Shammai? The Gemara answers: The verse states: ''You shall not bring the hire of a harlot or the price of a dog into the House of the Lord your God for any vow; for even both of these are an abomination unto the Lord your God'' (Deuteronomy 23:19). The word ''even'' is an amplification, which serves to include in the prohibition these items in their changed form. And what is the reason of Beit Hillel? The verse states ''these'' to emphasize that the prohibition applies only to these items in their initial form, but not in their changed form.

Rachi non traduit

מאספורק. שם מקום:

וּבֵית שַׁמַּאי, הָא כְּתִיב ''הֵם''! הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ ''הֵם'' – וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶם. וּבֵית הִלֵּל – תַּרְתֵּי שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ. ''הֵם'' וְלֹא שִׁינּוּיֵיהֶם, ''הֵם'' וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶם.

Traduction

The Gemara asks: And according to Beit Shammai, isn’t the word ''these'' written in the verse, indicating an exclusion? The Gemara responds: Beit Shammai requires that word to indicate that ''these'' items are forbidden, but not the offspring of animals given as payment to the prostitute. The Gemara asks: And according to Beit Hillel, what is the source of that halakha? The Gemara answers: According to Beit Hillel, you learn two halakhot from this word, as follows: ''These'' items are forbidden in their initial form but not in their changed form, and ''these'' items are forbidden but not their offspring.

וּבֵית הִלֵּל נָמֵי, הָכְתִיב: ''גַּם''! ''גַּם'' לְבֵית הִלֵּל קַשְׁיָא.

Traduction

The Gemara asks: And according to Beit Hillel as well, isn’t the word ''even'' written in the verse, indicating an amplification? The Gemara answers: Indeed, the word ''even'' is difficult for Beit Hillel. It is not clear how they would interpret that word.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מַאי הִיא?

Traduction

The Gemara continues: What is the source that indicates that Rabbi Eliezer ben Ya’akov holds that an item that undergoes a change is still considered to have the same status that it had before the change?

דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּין, טְחָנָהּ, לָשָׁהּ וַאֲפָאָהּ, וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה, כֵּיצַד מְבָרֵךְ? אֵין זֶה מְבָרֵךְ אֶלָּא מְנָאֵץ! וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ''בֹּצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'''.

Traduction

The Gemara answers: As it is taught in a baraita that Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: In the case of one who robbed another of a se’a of wheat, then ground it, kneaded it, and baked it, and he then separated ḥalla from it, i.e., he separated the portion of the dough that one is required to separate and then give to a priest, how can he recite the blessing over the separation of ḥalla? This individual is not reciting a blessing, but rather he is blaspheming. And with regard to this it is stated: ''The robber who recites a blessing blasphemes the Lord'' (Psalms 10:3), which is referring to a robber who recites a blessing upon performing a mitzva with an item he stole. According to Rabbi Eliezer ben Ya’akov, although this wheat has been significantly changed, it is still considered a stolen item.

Rachi non traduit

בוצע ברך. גוזל ומברך בוצע כמו כל בוצע בצע (משלי א':י''ט):

Tossefoth non traduit

ואפאה (והרים) [והפריש ממנה חלה משעת גלגול מתחייב בחלה אלא רבותא קמ''ל דאע''פ שעשה כל השינויים הללו אין אלא מנאץ א''נ משום דהיכא דאין תחילתו עיסה אין מתחייב בחלה עד אחר אפייה נקטה הכי:

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מַאי הִיא? דְּתַנְיָא, כְּלָל זֶה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: כָּל שֶׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחַ גַּזְלָן – יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. רָצָה נוֹטֵל שִׁבְחוֹ, רָצָה אוֹמֵר לוֹ: ''הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ''.

Traduction

The Gemara continues: What is the source that indicates that Rabbi Shimon ben Elazar holds that an item that undergoes a change is still considered to have the same status that it had before the change? As it is taught in a baraita (Tosefta 10:2) that Rabbi Shimon ben Elazar stated this principle: With regard to any enhancement to the stolen animal in that it was enhanced by the actions of the robber, he has the advantage when repaying the owner. If he desires, he takes his enhancement, i.e., when he returns the animal, the robbery victim must pay the difference between its value at the time of the robbery and its current value, and if he desires he can return it to the owner and say to him: That which is yours is before you.

מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, הָכִי קָאָמַר: הִשְׁבִּיחַ – נוֹטֵל שִׁבְחוֹ. כָּחַשׁ – אוֹמֵר לוֹ: ''הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ'', דְּשִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד.

Traduction

The Gemara expresses surprise: What is he saying? If the robber has a right to demand compensation for the enhancement to the animal, why would he ever return it without stating this demand? Rav Sheshet said that this is what he is saying: If the robber enhanced it, he takes his enhancement. If the animal was weakened, the robber says to him: That which is yours is before you, and no further compensation is required. This is because despite a change, the changed item remains in its place. Since the robber has not acquired it, he simply returns the item to the robbery victim.

Rachi non traduit

מאי קאמר. איירי בשבחה וקתני הרי שלך לפניך והאי לישנא לא שייך למימר אלא בדבר שכיחש מקדמותו שאמר לו טלנו כמות שהוא כחוש:

אִי הָכִי, אֲפִילּוּ הִשְׁבִּיחַ נָמֵי! אָמְרִי: מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים.

Traduction

The Gemara asks: If so, i.e., if the robber has not acquired it, then even if he enhanced it that should be the halakha as well. The item should still belong to the robbery victim and the robber should not be entitled to compensation. The Sages say in response: The fact that the robber has a right to demand compensation for the enhancement is due to an ordinance instituted for the penitent. In order to ease the burden of one who desires to repent, the Sages instituted that the robber be reimbursed for the increase in the value of the animal. Otherwise, a robber might refrain from returning a stolen item.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: מִצְוַת פֵּאָה – לְהַפְרִישׁ מִן הַקָּמָה. לֹא הִפְרִישׁ מִן הַקָּמָה – מַפְרִישׁ מִן הָעוֹמָרִים. לֹא הִפְרִישׁ מִן הָעוֹמָרִים – מַפְרִישׁ מִן הַכְּרִי עַד שֶׁלֹּא מֵרְחוֹ.

Traduction

The Gemara continues: What is the source that indicates that Rabbi Yishmael holds that an item that undergoes a change is still considered to have the same status that it had before the change? The Gemara answers: As it is taught in a baraita: The ideal way to fulfill the mitzva of produce in the corner of the field, which is given to the poor [pe’a], is to separate it from the standing grain, i.e., grain that has not been harvested. If one did not separate it from the standing grain, he separates it from the sheaves of grain that have already been harvested. If he did not separate it from the sheaves, he separates it from the pile of grain, as long as he has not yet smoothed the pile.

Rachi non traduit

מצות פאה להפריש מן הקמה. דכתיב לא תכלה פאת שדך לקצור (ויקרא י''ט:ט'):

Tossefoth non traduit

לא הפריש מן הקמה יפריש מן העומרים. אביי לטעמי' דאמר בריש תמורה (ד' ו. ושם ד''ה אמר) כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני ומפרש התם דטעמא דיפריש מן העומרים משום תעזוב יתירא דבלא תעזוב יתירא לא היה מיחייב דכיון דעבר על לא תכלה הוה אמינא דאהני ופטור ולהכי אצטריך אביי בשמעתין ע''כ לר' ישמעאל למימר שינוי במקומה עומדת אבל לרבא דאמר התם כל דאמר רחמנא לא תעביד כי עביד לא מהני בלא תעזוב יתירא מפריש מן העומרין ולא מבעי ליה תעזוב יתירא אלא למפקיר כרמו או לרבי ישמעאל אי שינוי קונה אצטריך דמפריש מן העיסה ואם תאמר לאביי דאצטריך תעזוב יתירא לחייב מן העומרים מפקיר כרמו מנליה דחייב בפאה וי''ל דתרתי ש''מ וכן צ''ל לרבא אליבא דרבי ישמעאל אי סבר רבי ישמעאל דשינוי קונה ודריש תעזוב יתירא לחייב מן העיסה אם כן המפקיר כרמו מנליה דמשמע דההיא דרשה אתיא ככ''ע מדדייק בפרק בא סימן (נדה ד' נא. ושם ד''ה מין) דהא דתנן התם כל שחייב בפאה חייב במעשר היינו כל מין שחייב בפאה חייב במעשר דאי לאו הכי הרי מפקיר כרמו דחייב בפאה ופטור מן המעשר ומאי ראיה היא דלמא מתני' כרבי ישמעאל דמוקי תעזוב יתירא לחייב מן העיסה ולא מייתי למדרש שיתחייב בפאה אלא ודאי ליכא דפליג אההוא תנא דמפקיר כרמו ותרתי ש''מ כדפרישית:

מֵרְחוֹ – מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: אַף מַפְרִישׁ מִן הָעִיסָּה וְנוֹתֵן לוֹ.

Traduction

If he smoothed the pile of grain, activating the obligation to tithe the produce, he first tithes the grain and then gives a portion of the tithed produce to the poor as pe’a, so that the poor will not have to tithe what they receive. Additionally, they said in the name of Rabbi Yishmael: If he did not separate pe’a during any of the aforementioned stages and he made a dough from the grain, he separates pe’a even from the dough and gives it to the poor. This indicates that even if the grain was changed, one is not exempt from the obligation of pe’a. The Gemara has now clarified the sources Abaye alluded to when he listed all the tanna’im who hold that despite a change, the changed item remains in its place.

Rachi non traduit

מרחו. מחליק את הכרי ברחת ומירוח הוי גמר מלאכה למעשר הלכך מעשר כל מעשרותיו תחלה ואחר כך נותן לו פאה כדי שלא יפסיד עני שאילו היה נותנו קודם מירוח אע''פ שעני מצרף לקט שכחה ופאה הרבה ועושה מהן כרי פטור מן המעשר שהרי הפקר הוא אבל עכשיו שנתמרח ביד בעל הבית נתחייב במעשר דהכי אמרינן במסכת ברכות (דף מ:) לקט שכחה ופאה שעשאן בגורן הוקבעו:

אף מפריש מן העיסה. פאה אם לא נתנה כבר ואילו לת''ק מן העיסה לא דקנייה בשינוי והוי ממון שאין לו תובעים דעד השתא דישה לאו שינוי הוא דאוכל הוא כמו שהיה:

Tossefoth non traduit

מרחו מעשר ונותן לו. ואפילו למאן דאית ליה ברירה כל זמן שלא הפריש פאה ולא בררה היה הכל שלו ונתחייב הכל במעשר ושוב לא יפטר ואם תאמר תרומה נמי לתני שתורם ונותן לו ואין לומר דתרומה בלאו הכי יפריש העני וכל פאה חייבת בתרומה חדא דא''כ מקדים מעשר לתרומה גדולה ועוד דתנן במסכת תרומות בפ''ק (מ''ה) אין תורמין מן הלקט ומן השכחה כו' ונראה לפרש משום דתרומה דבר קל לתרום לא חש להזכיר ויש מפרשים דלהכי אין תורם משום דבגורן רגילין לתרום כדתנן במסכת מעשר (פ''ב) מצא פירות ממורחין בשדה מכונסין אסורים משום גזל מפוזרין מותרין משום גזל בין כך ובין כך חייבין במעשר ופטורין מן התרומה לפי שאי אפשר לגורן שתעקר אלא אם כן ניטלה תרומה גדולה:

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אִיכְּפוּל כֹּל הָנֵי תַּנָּאֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן כְּבֵית שַׁמַּאי?! אֲמַר לֵיהּ, הָכִי קָאָמְרִי: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּדָבָר זֶה.

Traduction

Rav Pappa said to Abaye: Did all these tanna’im go to so much trouble in an effort [ikhpal] to teach us a halakha in accordance with the opinion of Beit Shammai, which is presumably not accepted as normative? Abaye said to Rav Pappa: This is what they are saying: Beit Shammai and Beit Hillel did not engage in a dispute with regard to this matter. All of the aforementioned tanna’im hold that even Beit Hillel agree that a change in the form of an item does not impact its status.

Rachi non traduit

איכפל תנאי. טרחו ועמלו ונתקבצו לכך:

אָמַר רָבָא: מִמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה הָתָם, אֶלָּא בְּצֶבַע – הוֹאִיל וְיָכוֹל לְהַעֲבִירוֹ עַל יְדֵי צָפוֹן;

Traduction

Rava said: From where can it be proven that all of the aforementioned tanna’im hold that an item that undergoes a change is still considered to have the same status that it had before the change? One can say that the reasons for their statements are due to other factors. Perhaps Rabbi Shimon ben Yehuda states his opinion, that it is not a significant change, there, in the case of the first of the sheared wool, only with regard to dye, which is a reversible change, since one is able to remove it with soap.

וְעַד כָּאן לָא קָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָתָם, אֶלָּא לְגָבוֹהַּ – מִשּׁוּם דְּאִימְּאִיס;

Traduction

And perhaps Beit Shammai state their opinion there, in the case of a harlot, only with regard to an offering to the Most High, because of the fact that the item has become repugnant, in being used as payment for the services of a prostitute, and therefore it cannot be used for an offering even if its form has changed.

וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הָתָם, אֶלָּא לְעִנְיַן בְּרָכָה – מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵירָה;

Traduction

And perhaps Rabbi Eliezer ben Ya’akov states his opinion there, where one robbed another of wheat, only with regard to a blessing, because this is a mitzva that is performed through commission of a transgression, but this does not indicate that a change is insignificant with regard to other matters.

וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הָתָם אֶלָּא בְּהַכְחָשָׁה דְּהָדַר;

Traduction

And perhaps Rabbi Shimon ben Elazar states his opinion there, where the condition of the animal changed, only with regard to weakening of the animal that is reversible. Since the animal’s value can be restored by fattening it, the weakening is not deemed a significant change.

Rachi non traduit

בהכחשה דהדר. מפטמו וחוזר לקדמותו:

וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָתָם, אֶלָּא לְעִנְיַן פֵּאָה – מִשּׁוּם דִּכְתִיב ''תַּעֲזֹב'' יַתִּירָא! וְכִי תֵּימָא לִיגְמַר מִינֵּיהּ, מַתְּנוֹת עֲנִיִּים שָׁאנֵי!

Traduction

And perhaps Rabbi Yishmael states his opinion there, where one separated pe’a at a late stage, only with regard to pe’a, because it is written: ''You shall leave them for the poor'' an additional time. It is mentioned twice, in Leviticus 19:10 and Leviticus 23:22. One of these terms is superfluous, indicating that pe’a must be given to the poor under all circumstances, even if the grain was changed and made into dough. And if you would say: Let us derive from pe’a that in other halakhic domains the status of an item is not affected by its undergoing a change, pe’a cannot function as a source because gifts to the poor are different from other halakhot.

כִּדְבָעֵי רַבִּי יוֹנָתָן – דְּבָעֵי רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – מִשּׁוּם דְּקָסָבַר שִׁינּוּי אֵינוֹ קוֹנֶה? אוֹ דִלְמָא, בְּעָלְמָא קָסָבַר שִׁינּוּי קוֹנֶה; וְהָכָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב ''תַּעֲזֹב'' יַתִּירָא?

Traduction

The Gemara notes: Rava’s claim that no definitive conclusion with regard to the opinion of Rabbi Yishmael concerning a changed item is supported by the statement of another amora is like the dilemma raised by Rabbi Yonatan, as Rabbi Yonatan raises a dilemma: What is the reason for the ruling of Rabbi Yishmael? Is it because he holds that change does not cause one to acquire an item? Or perhaps he generally holds that change does cause one to acquire an item, but here, in the case of pe’a, it is different because the term ''You shall leave'' is written an additional time.

וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִשּׁוּם דְּקָסָבַר שִׁינּוּי אֵינוֹ קוֹנֶה, ''תַּעֲזֹב'' יַתִּירָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? וְתוּ, לְרַבָּנַן – ''תַּעֲזֹב'' יַתִּירָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי?

Traduction

Having quoted Rabbi Yonatan’s dilemma, the Gemara asks: And if you say that the reason for the ruling of Rabbi Yishmael is that he holds that change does not cause one to acquire an item, why do I need the additional term ''You shall leave,'' which the Merciful One writes in the Torah? And furthermore, according to the opinion of the Rabbis, who hold that pe’a may not be taken from dough, why do I need the additional term ''You shall leave'' that the Merciful One writes?

Rachi non traduit

תעזוב יתירא. בקדושים תהיו כתיב לא תכלה פאת שדך לקצור ובשור או כשב כתיב לא תכלה פאת שדך בקוצרך תרי קראי תעזוב אותו למה לי שמע מינה לאתויי שינוי דלא קני הכא:

תעזוב יתירא למה לי. הא בעלמא נמי לא קני שינוי: ה''ג ותו לרבנן תעזוב יתירא למה לי:

מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: הַמַּפְקִיר כַּרְמוֹ, וְהִשְׁכִּים לַבֹּקֶר וּבְצָרוֹ – חַיָּיב בְּפֶרֶט וּבְעוֹלֵלוֹת וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה, וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר.

Traduction

The Gemara responds: This additional term is necessary for that which is taught in a baraita: One who renounced ownership of his vineyard and arose early in the morning before anyone else took possession of it and harvested it is obligated in the mitzva of individual fallen grapes left for the poor [peret], and in the mitzva of incompletely formed clusters of grapes left for the poor [olelot], and in the mitzva of forgotten clusters of grapes left for the poor and in the mitzva of pe’a. These are the four gifts to the poor that the Torah requires one to give from a vineyard. But he is exempt from the mitzva to tithe his produce, because this requirement does not apply to an ownerless field. The obligation to give gifts to the poor in this case is derived from the additional mention of the term ''You shall leave.''

Rachi non traduit

המפקיר והשכים לבקר. קודם שיבאו עניים לבצרה שיזכו בהפקר אם היו קודמין:

פרט. בכרם ולקט בקמה:

חייב בפרט כו'. דאע''ג דהפקר פטור מכולם דכתיב ארצך שדך וכרמך מהני תעזוב יתירא למעוטי כי האי גוונא דלא הוי הפקר לפטור ואע''ג שפטור מן המעשר ובכל הני כתיב תעזוב יתירא בקדושים כתיב כרמך לא תעולל ופרט כו' ובמשנה תורה (כד) כתיב כי תבצור כרמך לא תעולל וכן לא תפאר אחריך דהיינו פרט תפאר אישקוביי''ר ופאה נמי מהכא משמע דתנא דבי ר' ישמעאל (חולין דף קלא.) שלא תטול תפארתו ממנו שכחה כתיב במשנה תורה (שם) לא תשוב לקחתו וגו' ובאילן כתיב לא תפאר אחריך ואמר מר בפרק י' דחולין (שם) אחריך זו שכחה ולא בעי למיהדר ומכתב באילן לגר ליתום אלא לא תפאר אחריך ואנא ידענא דלעניים הוא כדאשכחן בעמרים אבל במעשר לא כתיב תעזוב יתירא:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.

Traduction

§ The Gemara returns to the discussion of a stolen item that underwent a change. Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar, who says that even if the stolen animal deteriorated, it is returned to the owner in its current state.

וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי?! וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין שָׁמִין לֹא לְגַנָּב וְלֹא לְגַזְלָן, אֶלָּא לִנְזָקִין.

Traduction

The Gemara expresses surprise: But did Shmuel actually say this? But doesn’t Shmuel say: One does not appraise the change in value, neither for a thief nor for a robber. Rather, they keep the stolen animal and pay back the victim with their own money; one appraises the change only for one obligated to pay for damage?

Rachi non traduit

אין שמין. בפרק ראשון (דף יא.) גבי בעלים מטפלין בנבילה אמר שמואל דלנזקין הוא דשמין את הנבילה לניזק ומוסיף עליה מזיק עד שמשלים לו נזקו אבל גנב וגזלן שנטלו בהמה ומתה או כחשה אין שמין את הנבילה אלא שלהם תהא והם ישלמו בהמה מעליא אלמא שינוי קני:

בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, דְּאָמַר: כִּי קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הָתָם – בְּהַכְחָשָׁה דְּהָדַר, לָא קַשְׁיָא; כִּי קָאָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, דְּשִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד – בְּהַכְחָשָׁה דְּהָדַר, וְכִי קָאָמַר שְׁמוּאֵל הָתָם: אֵין שָׁמִין לֹא לְגַנָּב וְלֹא לְגַזְלָן, אֶלָּא לִנְזָקִין – בְּהַכְחָשָׁה דְּלָא הָדַר.

Traduction

Granted, according to the opinion of Rava, who said earlier in response to Abaye: When Rabbi Shimon ben Elazar states his opinion there, he stated it only with regard to weakening of the animal that is reversible, this is not difficult: When Shmuel says that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar, who holds that despite a change, the changed item remains in its place, he stated this with regard to weakening of the animal which is reversible, in which case the change is insignificant. And when Shmuel says there: One does not appraise the change in value, neither for a thief nor for a robber, but rather one appraises the change only for one obligated to pay for damage, he stated this with regard to weakening of the animal that is irreversible.

אֶלָּא לְאַבָּיֵי, דְּאָמַר: כִּי קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר – בְּהַכְחָשָׁה דְּלָא הָדַר קָאָמַר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

Traduction

But according to Abaye, who said that when Rabbi Shimon ben Elazar states his opinion, he states it even with regard to weakening of the animal which is irreversible, what can be said?

Rachi non traduit

פלוגתא דאביי ורבא. לעיל בשמעתין:

בהכחשה דלא הדר. כגון מתה או נשברה רגלה:

אַבָּיֵי מַתְנֵי הָכִי – אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל:

Traduction

The Gemara responds: Abaye taught the statement of Shmuel like this: Rav Yehuda says that Shmuel says: